עד היום דיברנו כל הזמן על האינפלציה (עליית המדד), היום בעקבות הירידה הנוספת של המדד (ב-0.9%) אני רוצה להכיר לכם מושג חדש בכלכלה ולבדוק איך זה משפיע עליכם.
אז מה זה דפלציה? איך היא משפיעה על המשכנתא שלכם? והאם זה טוב או רע למשק? כל זה בפוסט הבא.
מה זה דפלציה?
דפלציה היא בדיוק ההפך מאינפלציה.
אם אינפלציה מייצגת משק כלכלי שבו רמת המחירים עולה, אז דפלציה מייצגת משק שבו רמת המחירים יורדת.
מדד המחירים לצרכן (שזה בעצם מלה אחרת ל"אינפלציה") אמור לעלות בכל שנה בטווח של 1%-3% – זהו מצב טבעי למשק נורמלי שאמור לייצג צמיחה (הסברתי את זה הרבה פעמים, אבל בגדול במשק נורמלי המחירים אומרים לעלות מדי שנה בסביבות ה-2% וכל זאת בתנאי שהמשק בצמיחה).
כאשר המחירים לא עולים, אלא הם יורדים אז המשק נכנס למצב של דפלציה.
למה יש ירידת מחירים?
אנחנו כבר כמה שנים חווים מצב של מדד מחירים נמוך שהולך ומחריף מדי חודש.
הסיבה העיקרית לכך היא שהמשק נכנס למיתון והקפאה ובגלל זה למחירים קשה לעלות (חוץ ממחירי הנדל"ן כמובן), יחד עם זאת החודש היו עוד כמה סיבות חד פעמיות שהביאו לירידה במדד המחירים, להלן חלק מהסיבות:
- מחירי הדלק – הנפט ירד בעולם ב-50% וזה גרם למחירי הדלק לרדת בשיעורים גבוהים, כמעט כל מוצר או שירות מתומחר באופן כזה או אחר שמשקלל עלויות שינוע / נסיעות וכו' ולכן כשהמחיר של הדלק יורד גם מחיר של מוצרים נוספים יורד.
- מחירי המים – בחודש שעבר מחירי המים ירדו בשיעור של 10% וגם זה תרם באופן ישיר ובאופן חלקי על המחירים של סחורות ושירותים ומכאן תרמו לירידת המחירים במשק.
- מחירי החשמל (עדיין לא השפיעו) – בעיקרון בחודש הבא מחירי החשמל אמורים לרדת ב–10% וככל הנראה גם הם ימשכו את המדד כלפי מטה והמחירים אמורים להמשיך ולרדת.
האם דפלציה טובה למשק?
במילה אחת, לא. בשתי מילים: ממש לא.
מצב שבו המחירים היורדים באופן שוטף, מראה על משק שנמצא במיתון ולא מצליח להתרומם.
בעיקרון, כפי שכתבתי מקודם המחירים אמורים לעלות בכל שנה במספר אחוזים ולא להיפך, עד כמה שזה לא נשמע הגיוני – מצב שבו המחירים עולים (אמנם בהדרגה) מצביע על משק בריא ולא להיפך.
דפלציה מובילה למספר דברים שליליים:
- ירידה נוספת ברכישות
אם הייתם רואים שמחירי הנדל"ן יורדים בכל חודש בכמה שקלים, האם הייתם רצים לרכוש דירה היום? כנראה שלא (פשוט הייתם ממתינים שהמחיר יירד עוד יותר).
כך גם האנשים (ויותר מכך, החברות הגדולות במשק), כולם יושבים וממתינים לירידות מחירים נוספות ולכן יש קיפאון ברכישות (דבר שמביא לירידה בביקושים ואז לירידה במחירים). - מקטינים ייצור
בהמשך לסעיף הקודם, אם אין ביקושים, אז המכירות יורדות ואם המכירות יורדות אז אין טעם לייצר כל כך הרבה ולכן המפעלים מקטינים ייצור. - פיטורים והמשך גלגל המיתון
אם לא מייצרים אז אין טעם להעביד כל כך הרבה עובדים, דבר המוביל לפיטורים ולהקטנת המשכורות לאלו שכן עובדים.
ואז זה פשוט כדור שלג שמתגלגל, אם אנשים מפוטרים אז כוח הקנייה שלהם יורד והם רוכשים פחות, מה שמביא להמשך הקטנת הביקושים ואז באופן טבעי להמשך גלי הפיטורים וחוזר חלילה…
מה זה עושה למשכנתא שלכם?
באופן אבסורדי למי שחייב כסף, זה דווקא מצוין ולכן דפלציה היא דבר נפלא ללוקחי המשכנתא.
- הריבית נמוכה:
כשיש דפלציה אז באופן טבעי מורידים את הריבית במשק כי מעוניינים לעודד את האנשים להגביר ביקושים ואת זה עושים כאשר הופכים את הכסף ליותר זול על ידי הורדת ריבית. - הקרן נשחקת:
אם הקרן שלכם צמודה למדד, אז ברגע שהמדד יורד גם הקרן יורדת ואז אתם חייבים פחות כסף לבנק (אמנם זה לא משמעותי במסלולים לא צמודי מדד, אבל במסלולים הצמודים למדד זה משמעותי מאוד ושוחק את הקרן). - ירידה בהחזר החודשי:
גם כאן מדובר רק על המסלולים שצמודים למדד, ומה שקורה במסלולים האלו זה שכשהמדד יורד אז באופן טבעי ההחזר יורד יחד עם הקטנת הקרן (דוגמא "גסה" היא שאם ההחזר עומד על 2,000 ש"ח בחודש אז ברגע שהמדד יורד ב-1% אז באופן טבעי ההחזר יורד ב- 20 ש"ח שזה אחוז מתוך 2,000 ש"ח).
לסיכום,
ראינו שדפלציה זה טוב למי שלוקח הלוואה אבל לא טוב למדינה ולאזרחיה.
כמו כן, ראינו שירידת המחירים הנוכחית ואולי גם זו שתבוא אחריה מושפעת גם מגורמים חד פעמיים שקרו (ירודות במחיר הדלק, המים והחשמל), כך שצריך לקחת הכל בערבון מוגבל ולהבין שיש סיבה לכל דבר.
כל זה לא משנה את העובדה שמדינת ישראל נמצאת במיתון ארוך ומשמעותי ולכן אנו ככל הנראה מדד שממשיך להיות נמוך בשנה הקרובה (וזאת למרות שהשבוע התפרסמו נתוני צמיחה של הרבעון האחרון שהיו גבוהים מהמצופה).
נ.ב: אני מזמין אתכם להירשם לניוזלטר של האתר (זה בחינם וללא דואר זבל) ולהיות הראשונים שמקבלים עדכונים על פוסטים חדשים – ההרשמה מתבצעת מכאן.
כרגיל,מאמר מתומצת שנוגע בנושאים הבוערים. רק הערה אחת-לומר שדיפלציה מטיבה עם נוטלי המשכנתאות זו אמירה בעייתית. נכון שההחזר החודשי סביר להניח שייקטן אבל אותם נוטלי משכנתא הם גם אלה שנפגעים מהמיתון-מפוטרים חדשים, כאלה ששכרם מופחת או בעלי עסקים שהכנסתם מצטמצמת. לסיכום, עדיף לכולנו לצאת מהמיתון בהקדם, גם אם זה אומר שהחזר המשכנתא לא יקטן ואפילו טיפה יעלה.
שלום יניב,
ההערה במקום, הכוונה הייתה כמובן מהיבט של ההלוואה נטו
בהצלחה
שלום רב,
יש לי שאלה שלא ברורה לי ואשמח אם תוכל להבהיר לי אותה.
אם עכשיו יש דיפלציה והמדד נמוך אז רוב הסיכויים שבשנים הבאות בטווח של 10-20 שנה המדד רק יעלה אז מאיזה סיבה טובה יש לקחת קרן שצמודה למדד בתקופה הזאת? האם לא עדיף להמנע מהצמדה למדד בכלל?
תודה רבה על העזרה,
🙂
שלום רם,
אם מסתכלים על טווחים של 20 שנה אז אכן הצדק עמך
בהצלחה
כתבת תמיד שב 2015 תתחיל עליה והריביות יעלו
שלום ישראל,
על-פי הערכות שונות לקראת סוף השנה יש צפי לעליה של ריביות (כמובן תלוי הנתונים בשוק)
בהצלחה
רק לדעתי ותקנו אותי אם אני טועה ,
זה שמחירי התשומות (דלק ,מים ,חשמל וכו') זה מצויין לאוכלוסיית האזרחים ,
זה יכול לשחרר קצת כסף לצרכים ולקניות של העם שגם ככה כורע תחת מינוס ואוברדראפטים.
אם באמת ישנן ירידות מחירים בעקבות צמצום רכישות של משקי הבית – אז נראה לי שזו הדפלציה הקשה.
שלום עמית,
אכן הירידה במחירי תשומות טובה לאזרחים
בהצלחה
אפשר לפרסם ריביות מומלצות מעודכנות?
שלום גיא,
ריביות ניתן למצוא במחשבון באתר
בהצלחה
שלום רב,
בסעיף 3 -ירידה בהחזר החודשי, כתבת שעבור ירידה של אחוז נשלם עשרים שח פחות לחודש עבור החזר של אלפיים שקל.
את החישוב של אחוז לקחת מסכום ההחזר במקום חישוב של ירידת אחוז מהסכום הכולל.
זאת אומרת שאם לקחתי הלוואה של מאה אלף בהחזר של שני אחוזים אז אחזיר אלפיים שח בסוף כל שנה(166 לחודש), ירידה של אחוז אחד משמעה החזר של אלף שח בשנה(83 שח בחודש) זאת אומרת ירידה של 83 שח לחודש ולא 20 שח לחודש.
בנוסף החישוב שלך נכון למקרה של החזרים שווים, אם מחזירים לפי שפיצר אז ההחזר ההתחלתי רובו תלוי ריבית כלומר ההחזר קטן במידה גבוהה יותר
שלום ניסן,
לא שמתי את החישוב המדויק ולכן כתבתי שמדובר בהערכה "גסה" – רק לטובת המחשה
במציאות ההחזר החודשי יורד מכיוון שהקרן קטנה ולכן הריבית מחושבת על סכום קטן יותר
בהצלחה
היי משכנתאמן, יישר כח על העצות והעזרה.
אנחנו לפני חתימה על המשכנתא על סך 1260K
רוצים לקחת חלק של הקל"צ כדי לשמור על ריבית טובה,
האם כדאי לקחת היום משתנה כל חמש צמודת מדד או לא צמודה? או צמוד מדד בבוליט?
חשוב לציין שבשלוש שנים הקרובות נוכל להחזיר 500K.
כרגע זה מה שלקחנו,
מה דעתך על התמהיל והריביות?
פריים 378K ל-30 שנה ריבית 0.85
משתנה כל 5 לא צמודה- ל 25 שנה 262K ריבית 2.71
קל"צ 320K ל-10 שנים ריבית 2.52
תודה,
מור
בוליט ריבית קבועה לא צמודה 300K לשנה אחת ריבית 2.27
שלום מור,
בגדול זה נראה סביר,
בהצלחה
היי ,
אחלה הסבר על דיפלציה! ממש אשמח לעצתך:
יש לי משכנתא ע"ס של 380K שנלקחה לפני כ5 חודשים עם החזר חודשי של כ2900 ש"ח בתמהיל הבא:
זכאות הפועלים(קבועה צמודת מדד) על סך של 70K ל84 חודשים, ריבית 0.2%
קבועה צמודה על סך של 60K ל120 חודשים, ריבית 1.64%
פריים על סך של 125K ל180 חודשים, ריבית 0.9%
משתנה כל 5 על סך של 125K, צמודת אג"ח ל180 חודשים, ריבית 1.64%
כעת יש לי קרן של כ367K וכיוון שאמרת שהמדד יורד וכנראה לא יהיו לי קנסות פרעון אני מתלבט אם כדאי למחזר את חלק מהמסלולים למסלולי קבועה לא צמודה כדי שאגן על עצמי מפני עליות קרבות שיהיו.
ממש אשמח לעצתך מה כדאי לעשות במקרה זה.
שלום רון,
כרגע המשכנתא טובה, יש מצב לשנות את חלקה לקל"צ על מנת להיות הצמד הבטוח
בהצלחה
אז בטווח הקרוב, נגיד בשנה הקרובה כדאי לעשות איזשהו שינוי?
ואם כן באיזה מסלול?
אם אתם רוצים ללכת על הצד הבטוח,
קחו את המסלול האחרון (משתנה כל חמש צמוד) והמירו אותו במסלול קל"צ
בהצלחה
צריך לזכור שגם בזמנים של מיתון כלכלי יכולים להיות דחפים אינפלציוניים
כפי שקרה בשנות השמונים.
אפשר לומר שכל מי שלקוח הלוואות לא צמודות למדד לסוגיהם למעשה הפסיד.
תודה על הכתבה!
אבל חידוד קטן- המשק לא נמצא במיתון.תפסיק להאזין לערוץ 2\10.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/293407
http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GFGHIJ&c41t4nzVQ=KL
שלום בוריס,
שים לב שציינתי בסוף המאמר שזה למרות העליה הגדולה מהצפוי בצמיחה
כמו כן, בכל המקומות צוין כי הצמיחה נבעה בגלל ההשוואה לתקופה של צוק איתן ואינה מייצגת את הכלל
בהצלחה
מדוע במחשבוני המשכנתא, כולל באתר זה, יש אפשרות להכליל צפי של שינוי מדד אך לא צפי של שינוי בריבית? איך רצוי לתמחר צפי זה?
אשמח לתגובה
שלום וברכה,
מכיוון שמדד ניתן לחזות (על פי צפי ועל פי עבר) ולקבוע שינוי ממוצע כלשהו לכל שנה, בעוד בשינויי ריבית הרבה יותר קשה לבצע זאת בצורה מהימנה
בהצלחה
תודה על תשובתך.
לצערי לא הבנתי אותה – אם גם הריבית וגם המדד נקבעים מידי חודש, מדוע לא ניתן לבצע את אותה תחזית ע"פ ממוצע גם לריבית, כפי שמבוצע למדד?
מכיוון שהמדד משתנה בכל חודש ותמיד עולה בטווח הארוך ולכן ניתן לייצר תחזית שנתית ממוצעת בעוד הריבית אינה משתנה כל חודש (ולפעמים יורדת) וקשה לייצר ממוצע שינוי שנתי
חשוב לציין ששינו את החישוב של המשקולות למדד, לא רק החודש אלא זו פעם רביעית בשנתיים האחרונות שהוא שונה. המצב הוא שהמדד יורד, אבל המחירים שמשקיי הביית משלמים עוד לא באמת נשחקים, זה נראה כמו מצג שווא.
תודה על ההערה רן
שאלה: הבהרת בצורה ברורה מאוד מדוע דפלציה היא דבר שלילי למשק,
עם זאת יש לי שאלה מכיוון אחר – לאחר שנים שהייתה אינפלציה חיובית ומדד המחירים לצרכן עלה אולם מנגד השכר לא עלה אלא המשכנו להרוויח כפי שהרווחנו בעוד המחירים עלו – האם אין כאן סוג מסוים של תיקון לטובת אלה שהשכר שלהם נותר בעינו ועכשיו יש להם כוח קנייה גדול יותר?
שלום לירון,
השינויים במדד הם בין היתר בגלל מספר שינויים בחישוב הפנימי ובגלל הוזלות חד-פעמיות
אמנם זה מעין "תיקון" אך לטווח הארוך המדד ימשיך לעלות
שלום להלן שאלה : משכנתא 520000 1.פריים 179000 0.95% – 25 שנה 2. קל"צ 200000 4% – 10 שנים 3.משתנה כל 5 צמודה – 1.92% ( מתואמת) -20 שנים מעוניין לסלק 150000 חשבתי להוריד את מסלול המשתנה , מה דעתכם ? כמובן לכווץ את תקופת הפריים על לקבלת החזר של 4000 נ.ב – קיים קנס על הקל"צ 9000 .
והאם בגלל ירידת הריבית המשמעות היא שהקנסות פרעון יגדלו ?
שלום יוסי,
הייתי מעיף את הקל"צ ואת המשתנה כל חמש (חצי חצי)
בהצלחה
שלום משכנתא-מן,
תודה על המידע באתר 🙂
נשמח לשמוע את דעתך:
אנו רוכשים דירה בסכום 1.79 מיליון ש"ח.
הון עצמי – 500 אלף ש"ח.
משכנתא – 1.29 מיליון ש"ח.
בחרנו את התמהיל הבא אשר קיבלנו מכמה בנקים (מורכב משני מסלולים בלבד):
1. ריבית קבועה לא צמודה, 20 שנה, על סך 905 אלף ש"ח, ריבית של 3.3%.
2. ריבית פריים, 25 שנה, על סך 385 אלף ש"ח, ריבית 0.85%.
* בעיקרון אנחנו די "שונאי סיכון", ולכן רוב התמהיל בקל"צ..
נשמח לדעת:
1. מה אתם חושב על התמהיל? מספיק בטוח? טוב?
2. איך הריביות – טובות או ניתן לשפר?
3. ניתן לשפר את הריביות לאור ירידת ריבית בנק ישראל היום מ-0.25% ל- 0.1%?
שלום וברכה,
אני חושב שאפשר להוריד קצת את הריבית של הקל"צ בעקבות ירידת הריבית
בהצלחה
אפשר ריביות טובות יותר
שלום
רציתי לשאול על הקביעה שדיפלציה זה חד משמעית רע למשק כשהטענה היא שזה גורם לציפייה להמשך ירידת מחירים ובכך לדחייה של צריכה ומיתון..
לדעתי זה נתון שמאד שנוי במחלוקת..
וכמו שרואים בהרבה מוצרים שבטוח שמחירם יירד בעתיד (לדוגמא טלפונים ניידים) ואף על פי כן אנשים לא נמנעים מלקנותם ולא רק זה אלא שיש כאלה שרוצים להיות הראשונים שיקנו את המוצר…
אשמח אם מישהו יתקן אותי אם אני טועה..
שלום יוסי,
אם זה לא פוגע בתוצר הלאומי אז זה לא רע,
ברגע שזה פוגע בתוצר ומביא לאבטלה אז כבר מתחילה להיות בעיה
בהצלחה
שלום משכנתאמן.
ברצוני שלאול שאלה בפוסט כל כך ישן. איך במידה של מדד שלילי מחושב הקרן. לפי הבנתי הוא צריך להיות יתרת הרקן מוכפל בגורם (1+ אחוז שינוי מדד) שבמיקרה שלנו הוא שלילי. העם אני צודק?
ודבר שני האם קרן יורדת מתחת לרמת קרן שנילקחה – בנק עדיין מבצע חישוב שלילי או לא (הכוונה שמתחת הלוואה מקורית שינוי במידה שלילית לא מתעדכנת)
בתודה מראש על התשובותך.
שלום וברכה,
1. אתה צודק, הקרן יכולה לקטון
2. צריך לבדוק בחוזה ההלוואה האם מצוין מדד מינימום / מדד תחתית שמתחתיו לא ניתן לרדת
בהצלחה