האם בנק ישראל יעלה בקרוב את הריבית במשק?

קרוב ל-7.5 שנים עברו מאז הפעם האחרונה שבנק ישראל העלה את הריבית בישראל.

להזכירכם, הריבית במשק (וריבית הפריים שצמודה אליה) נקבעות על ידי בנק ישראל – והיא הועלתה בפעם האחרונה בחודש יוני 2011 ב-0.25% לשיעור של 4.75%.

מאותו רגע, נרשמו רק ירידות ריבית בישראל, כאשר במרץ 2015 הריבית ירדה לרמתה הנמוכה ביותר מעולם – 0.1% בלבד (והפריים על 1.6%) ונשארה ברמה זאת מאז.

אז מה גרם לריבית להישאר ללא שינוי למעלה מ-3 שנים? והאם אנחנו בדרך להיפוך מגמה? כל זאת ועוד בפוסט הבא…

ריבית פריים – מה זו בכלל הריבית הזו?

ריבית פריים מורכבת משני פרמטרים:

1. ריבית בנק ישראל – שהיא נקבעת מחדש מספר פעמים בשנה (בעבר פעם בחודש, כעת פעם בחודש וחצי – 8 פעמים בשנה)  וכפי שציינתי והיא נמצאת ברמה של 0.1% כיום.
2. מרווח קבוע לריבית בנק ישראל של 1.5%  – כלומר, אם רוצים לחשב את ריבית הפריים יש להוסיף לריבית בנק ישראל 1.5% קבועים (המספר הזה לא משתנה).

ריבית בנק ישראל (0.1%) + תוספת קבועה (1.5%) יובילו אותנו ל-1.6% שזו ריבית הפריים היום.

בהתאם לרמת הריבית אנו נשלם על ההלוואות שלקחנו, נרוויח מהתשואות שנקבל בחסכונות ובפיקדנות שלנו וכאשר הריבית הזו נמוכה אז הכסף הופך להיות "זול" במשק, כלומר לא נשלם הרבה עבור הלוואה ומצד שני לא נקבל יותר מדי ריבית על החסכונות שלנו.

ריבית הפריים עצמה משפיעה ישירות על גובה הריבית שתקבלו במסלול פריים במשכנתא, אך שינויים בריבית בנק ישראל משפיעים גם על ריביות משכנתא שתקבלו במסלולי משכנתא אחרים.

מה משפיע על גובה ריבית בנק ישראל (והפריים)?

לפני שבנק ישראל קובע את הריבית הוא מסתכל על 3 דברים מרכזיים:

1. האינפלציה במשק (מדד המחירים לצרכן)
   
   זהו עוד מושג קשוח מעולם המשכנתאות אבל אנסה לפשט אותו – מדד המחירים לצרכן (אינפלציה) בעצם משקף לנו בכמה עלו או ירדו המחירים של המוצרים במשק.

   חשוב להבין שהוא משקלל את כל (לפחות רוב) המוצרים במשק, כמו: ביגוד, הנעלה, מחירי מזון, תחבורה, מוצרי חשמל ועוד.
   
   כאשר המחירים במשק עולים אז המדד עולה וכאשר המחירים במשק יורדים אז המדד יורד.
   ישראל התאפיינה בשנים האחרונות (תאמינו או לא) בירידה של הפרמטרים שמשוקללים במדד ולכן האינפלציה הייתה נמוכה מאוד (0.12% בממוצע לשנה בחמש השנים האחרונות).
   
   בנק ישראל מגדיר יעד אינפלציה, כלומר את הרצון שלו לעליית המחירים במשק, והיעד של בנק ישראל עומד היום על טווח שבין 1%-3%, כלומר בנק ישראל מעוניין ורוצה שהמחירים במשק יעלו ברמה של בין אחוז ל-3 אחוזים בשנה.
   
   כל עוד המדד נמצא מתחת ליעד של בנק ישראל, הריבית לא תעלה אלא תרד ותשאר נמוכה, כפי שקרה בישראל בשנים האחרונות.

2. שערי חליפין מול השקל (בעיקר הדולר)
   
   הריבית נקבעת גם בהתאם לשער הדולר, וזאת מכיוון שמדינת ישראל מתאפיינת בייצוא (בעיקר בתחום ההיטק והתרופות) ורוב הייצוא מכוון לארצות הברית.
   
   החברות הישראליות שמייצאות לארה"ב מעוניינות בשער דולר גבוה מכיוון שהן מקבלות את הכסף מהאמריקאים וככל ששער הדולר יהיה גבוה יותר כך הסכום שהן יקבלו בשקלים יהיה גבוה יותר.
   
   לדוגמא – נניח שחברת טבע מוכרת במיליארד לארה"ב, אז היא תרצה לקבל עבורם 4 מיליארד שקלים ולא 3.5 מיליארד שקלים – הרי המשכורות בארץ משולמות בשקלים ורוב העלויות שלהם נגזרות משקלים ולכן הם יעדיפו שער דולר גבוה.
   
   בנק ישראל רוצה משק בריא וצומח ואת זה עושים בעיקר על ידי ייצוא לחו"ל ולכן הוא מנסה לשמור על שער דולר גבוה יחסית.
   
   כאשר הריבית עולה אז שער החליפין יורד ולכן בנק ישראל העדיף בשנים האחרונות להשאיר את הריבית נמוכה ובכך לשמור על שער דולר גבוה יחסית (יחד עם רכישות בהיקף גדול של דולרים, אבל זה נושא אחר).

3. הריביות בעולם (וארה״ב בפרט)
   
   ישראל היא חלק מהכלכלה העולמית ובהתאם לכך שהריביות בעולם נמצאות בטווח עליה זה משפיע באופן כזה או אחר על הריבית בישראל.
   
   מדינת ישראל (כמו רוב המדינות בעולם) מפיקה אג״ח (אגרות חוב) – אגרות חוב אלו הן בעצם בקשת הלוואה של המדינה ממשקיעים בארץ ובעולם.
   
   המדינה צריכה כסף בשביל להתקיים (צבא, תחבורה וכו') והיא משתמשת בכספי המיסים, אבל לרוב זה לא מספיק ולכן היא מבקשת גם כסף מהציבור (בארץ ובעולם) ותמורת הכסף היא מוכנה לתת למי שישקיע בה (יקנה את האג"ח) ריבית שנתית.
   
   מדינת ישראל מעוניינת שיקנו את האג"ח שלה ולכן הריבית שלה צריכה להיות אטרקטיבית למשקיעים (גבוהה) וזה אומר בעצם: שכאשר מדינות אחרות מעלות ריבית (במיוחד מדינות עם כלכלה בריאה) אז זה גורם לבנק ישראל להעלות את הריבית ובכך לשכנע את המשקיעים להשקיע אצלנו ולא במקומות אחרים בעולם.
   
   במילים פשוטות – ריבית גבוהה תעודד משקיעים להשקיע באג״ח של מדינת ישראל וריבית נמוכה תבריח משקיעים מלהשקיע באג״ח של מדינת ישראל.

אז הריבית בדרך לעלות או לא?

אחרי שהבנו למה הריבית עולה או יורדת, בואו נבחן אם היא בדרך לעליה?

1. על בסיס האינפלציה (המדד)
   
   לאחר מספר שנים של אינפלציה נמוכה מאוד שלא הגיעו ליעד, סוף סוף השנה המדד עולה ויש סיכוי טוב לכך שבפעם הראשונה אחרי 5 שנים בנק ישראל יגיע ליעד שלו.
   
   ב- 12 החודשים המדד (אינפלציה) בישראל עלתה ב-1.2% וזה אומר שהיא כבר נמצא בתחום היעד של האינפלציה.
   
   מצד אחד, הגעה ליעד אחרי כל כך הרבה שנים תגרום לבנק ישראל לעלות את הריבית.
   אבל מצד שני, מדובר עדיין בתחתית היעד ואין סיכוי שהמדד יגזים כלפי מעלה ולכן אחרי כל כך הרבה שנים שבנק ישראל פספס את היעד הוא לא ירצה להעלות את הריבית בבת אחת ולגרום למדד שוב להיות נמוך.
   
   כמו כן, הנגידה היוצאת, ד״ר קרנית פלוג, ציינה כי בבנק ישראל מחכים לראות שהאינפלציה תתייצב בתוך היעד לטווח הארוך ולא באופן חד-פעמי.
   
   מסקנה מפרמטר זה:
   עליית המדד מבשרת על עליית ריבית, אך צריך לבחון את זה בעוד כמה חודשים ואז לקבוע האם המדד באמת יציב ובדרך למעלה על מנת שבנק ישראל יעלה את הריבית.

2. על בסיס שער החליפין
   
   שער הדולר עלה השנה בכמעט 5% שלמים, זהו נתון מעולה לבנק ישראל (זוכרים שהוא רוצה דולר גבוה?) אבל יחד עם זאת העליה הגיעה אחרי ירידה תלולה שנמשכה כמה שנים ולכן גם הרמה היום של שער הדולר (3.63 ש"ח) עדיין אינה רמה גבוהה ועדיין נחשבת עבור בנק ישראל לשער דולר נמוך.
   
   מסקנה מפרמטר זה:
   העליה היא סנונית נחמדה עבור בנק ישראל אם הוא ירצה לעלות את הריבית (כי הוא מעדיף להעלות את הריבית בתקופה שבה השער עולה ולא יורד) אבל השער עדיין לא כזה גבוה שיעודד את בנק ישראל לעלות הריבית וגם פה זה יצטרך להיבחן לאורך זמן.

3. הריביות בעולם
   
   נתון מעניין היה בחודש ספטמבר 2018, כאשר לא פחות מ-15 מדינות העלו את הריבית בחודש זה.
   זהו נתון מדהים שמאותת על רמת הריבית בעולם, אך יחד עם זאת חלק מהמדינות שהעלו ריבית נמצאות בקשיים כלכליים ולכן לא מעניינות את בנק ישראל (טורקיה לדוגמא העלתה את הריבית ב-6.25% ביום אחד לרמה של 18%).
   
   מי שבאמת מעניינת את בנק ישראל היא ארצות הברית ושם המגמה מאוד מאוד ברורה, הריבית עולה שם בעקביות (8 עליות רצופות מאז 2015) והפד האמריקאי (שזהו הבנק המרכזי שלהם) אומר שהריבית תמשיך לעלות בשנתיים הקרובות בעוד 1-1.5 אחוזים.
   
   מבחינה היסטורית, הריבית בישראל כמעט תמיד הייתה יותר גבוהה מהריבית בארה״ב – אז האם זה עומד לקרות גם כעת? לפני המשבר הכלכלי ב-2008 זה בהחלט היה כך, אך נראה כי המתאם הזה בין הריביות בארה״ב לישראל נעצר ולמרות שורה של העלאות ריבית בארה״ב, בישראל לא ראינו העלאת ריבית אחת אפילו.
   
   מסקנה מפרמטר זה:
   למרות שרוב המדינות בעולם מעלות ריבית, זה עדיין לא אומר באופן מובהק שבנק ישראל יעלה את הריבית. זה יכול בהחלט לעודד אותו להעלות ריבית, אבל לא בגלל זה הריבית תעלה (כלומר, זו לא יכולה להיות הסיבה היחידה לכך).

לסיכום – אז כן תעלה או לא?

אני אחלק את התשובה שלי לשני חלקים:

בטווח הקצר (בשנה הקרובה) אני חושב שלא נראה עליית ריבית בכלל ואם כבר אז אולי עליה של 0.25% (שתהיה די סמלית ולא משמעותית).

בטווח הבינוני (שנה-שלוש שנים) – אני חושב שאם המדד ימשיך לתמוך ויתייצב סביב 1.5%-2% בשנה אז בהחלט יש מקום שנראה את הריבית עולה באופן משמעותי יותר ואם אצטרך לזרוק מספר, הייתי אומר שבתנאי מדד גבוה (ואך ורק בתנאי זה) אז הריבית תעלה ב-1%-1.5% (ולא יותר) וגם זה שוב בתנאי המדד יתחזק יותר ממה שהוא היום.

לסיכום,
בפוסט זה ניסיתי לעשות לכם מעט סדר בדברים שמשפיעים על ריבית בנק ישראל (ובאופן ישיר על ריבית הפריים ושאר ריביות המשכנתא), כמו גם לנסות לחזות על-פי הנתונים הרלוונטיים מהתקופה האחרונה האם בנק ישראל יעלה את הריבית, מתי ובכמה.

חשוב לציין שאני אדם פרטי עם מחשבות אישיות ואין לי שום יכולת ניבוי של המדד, הריבית או כל פרמטר אחר, אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב אם בא לכם, אבל בשום פנים ואופן אל תקחו את ההערכה שלי כמשהו אבסולוטי וייתכן מאוד מאוד שאני טועה.