אתם יודעים שאני כותב בעיקר על משכנתאות ואני מנסה כמה שיותר להיות ענייני ומקצועי, חשוב לי שתדעו איך לקחת משכנתא טובה וחסכונית ובכך תחסכו הרבה מאוד כסף.
יחד עם זאת, הרשו לי לכתוב היום על משהו יותר כללי, אני מאמין שזה ישרת אתכם בהרבה יותר מחיסכון במשכנתא (גדול ככל שיהיה) ולאנשים מסוימים אני מקווה שזה ממש ישנה את כיוון המחשבה.
יש אנשים רווחיים ויש כאלו שלא
אם נעקוב אחרי כל אדם מתחילת חייו הבוגרים (יש כאלו שזה בגיל 16 ויש כאלו שזה אחרי הצבא, אבל זה לא ממש משנה) ונחשב כמה הוא מכניס (הכנסות = כסף שנכנס) וכמה הוא מוציא (הוצאה = כסף שהוא בזבז) נגיע בסופו של דבר למספר כלשהו.
אצל חלק מהאנשים הוא יהיה בפלוס (כלומר, הם הרוויחו בחיהם יותר מאשר הם הספיקו להוציא) ואצל חלק מן האנשים הוא יהיה במינוס (כלומר, הם בזבזו בחייהם יותר מאשר הם הרוויחו).
זה לא משנה כמה יהיו שווים הנכסים שלהם או מה תהיה היתרת עו"ש שלהם וגם מאוד ייתכן ש"אדם רווחי" יהיה בסופו של דבר יותר עני מחברו הבזבזני, אבל בשורת הרווח וההפסד הוא יהיה בפלוס ואילו חברו במינוס.
האנשים הרווחים –
אלו אנשים שלא משנה כמה תהיה המשכורת שלהם (זה יכול להיות 5,000 ₪ או 22,000 ₪ נטו) תמיד יישאר להם עודף בסוף החודש (אצל חלקם רק 10 ₪ ואצל האחרים 12,000 ₪), אבל הרעיון הוא דומה, הם כל שנה צוברים יותר הון ולאט לאט הופכים להיות "עשירים" (במובן הפשוט של העניין, כלומר יש להם יותר הון משנה שעברה).
האנשים הבזבזנים –
אני מאמין שהבנתם שאלו האנשים שממש לא משנה כמה הם יכניסו בחודש, איכשהו בסוף הם יצליחו לגמור את החודש במינוס (אל תטעו, הם לא אנשים עצלנים חלילה, רובם עובד קשה מאוד בשביל להרוויח את הכסף אבל הם פשוט מבזבזים יותר ממה שהם מרווחים).
האנשים האלו לא קונים "יגואר" כל חודש, הם גם לא חייבים לטוס לאירופה 3 פעמים בשנה, הרעיון הוא שהם פשוט מבזבזים יותר ממה שהם הכניסו (אפילו בשקל), ובסופו של דבר בשורת הרווח וההפסד הם במינוס.
למה אני כותב על זה בכלל?
ישנם כאלו שיש להם והם מבזבזים, להם אני לא כל כך דואג. כל עוד הם לא "מתפרעים" ואם למזלם יש להם בן או בת זוג שמאזנים אותם אז התוצאות לא יהיו גרועות, מקסימום הם יהיו ב"מינוס" בסוף חייהם, אף אחד עוד לא מת מזה.
אני כן דואג לאלו שאין להם והם עדיין מבזבזים, בדרך כלל זה מתבטא אצל שני בני הזוג (או לפחות אצל הדומיננטי ומקבל ההחלטות מבנהם), אותם אנשים פשוט "מבזבזים עצמם לדעת".
הם מאוד רוצים לרכוש דירה אבל לרוב הם לא יכולים, וכשיש להם דירה אז הם מאוד ממהרים "להתקע" עם המשכנתא ובמקרה הטוב למחזר אותה שוב ושוב רק בשביל להוריד את ההחזר החודשי ולפרוס אותה שוב על פני תקופה ארוכה.
אני לא ביקורתי חלילה, ואני יודע כמה קשה להרוויח כסף היום ויותר מזה כמה קשה לשמור אותו אצלנו. אני יודע שלא כולם מרוויחים סכומים שבאמת אפשר להשאיר מהם משהו, אבל חברים ואני אומר את זה מכל הלב, אין לנו הרבה ברירות.
המצב הוא כזה, כרגע אתם צריכים להשיג מטרה מסויימת (אם זו דירה ראשונה ואם זה שדרוג) ואני יודע שלחסוך 500 ₪ (ואפילו לא 2,000 ₪) לא בדיוק יזרז את צעדיכם לדירה וזה כל כך מייאש לראות את המחירים עולים ועולים אבל יחד עם זאת, אם לא תעברו לצד של "הרווחיים" זה כנראה לא יקרה.
מה קורה בצד של הרווחיים?
הם פשוט חוסכים הון (גם אם הוא 500 ₪ בחודש) ואז משהו קורה, זה יכול להיות קרן השתלמות / ירושה / פיצויים / הכנסות מאירוע משפחתי ועוד 1,000 סיבות אחרות.
הכסף שהם קיבלו ישר מצטרף לחיסכון שנצבר והופס, יש להם הרבה יותר ממה שהם התחילו.
יכול להיות שהסכום הזה עדיין לא מספיק לדירה אבל זה כבר התחלה של משהו, הרי הם ממשיכים להיות רווחיים וההון שלהם רק גדל משנה לשנה (עוד "מאורע" טוב והם כבר ביעד).
מה קורה אצל הבזבזנים?
הם פשוט במינוס תמידי (בין אם בעו"ש ובין אם בהלוואות לטווח קצר שנועדו לסגור את המינוס) ואז כבר כשקורה איזה "אירוע כספי חיובי" (קרן השתלמות / פיצויים / הכנסות לא צפויות /משכורת 13 ועוד) אין להם לאן להכניס את הכסף ולרוב הם "מכניסים" את הכסף למינוס, לא לפני שבזבזו על עוד משהו ("הרי הדירה כבר גם ככה רחוקה, והמינוס כבר כמעט גמר את כל הסכום אז לא נפנק את עצמינו בטיול לברלין?") וכך הם מתרחקים עוד ועוד מהיעד.
מה אני אומר?
אני לא באתי לחנך אתכם ולשנות לכם מידות, אני האחרון שיעז להגיד לכם מה לעשות בחייכם הפרטיים.
אני פשוט מקבל לא אחת תגובות מאנשים שעובדים כל כך קשה ושנותנים למשפחה שלהם את כל מה שניתן ועדיין לא מצליחים להגיע לדירה או ש"קוברים" את עצמם עם אחוזי מימון אסטרונומיים / החזרים חודשיים בלתי הגיוניים.
כמו שכתבתי קודם, אם יש לכם כסף ואתם רוצים לבזבז, לבריאות… תרגישו חופשי לבזבז אותו (אתם בסך הכל משפרים את הכלכלה 🙂 ), אבל אם אין לכם כסף אני חייב לתלות דגל אדום (וזה לא פחות חשוב מתמהיל משכנתא טוב או מריביות נמוכות ככל שיהיו), אתם במדרון מסוכן שעשוי חלילה להוביל למקומות לא טובים.
קחו את עצמכם בידיים, אף פעם לא מאוחר לעשות שינוי חשיבה ויש הרבה נקודות מפנה שנקרות לנו בחיים.
תעשו סדר בכסף, תראו לאן הוא הולך, אל תפחדו לקחת החלטות קשות (להיפרד מאוטו אחד אם צריך) ועדיף אפילו להתחיל בהחלטות יותר קלות (להביא אוכל מהבית לעבודה).
מרגע לרגע כשתהפכו להיות "רווחיים" או לפחות מאוזנים אתם תרגישו יותר טוב, תבינו שניצחתם אצלכם איזה שהוא "ג'וק" מעצבן שקרא לכם שוב ושוב להוציא יותר ממה שאתם מכניסים.
אני מאמין ומקווה שלאט לאט החשבון יתאזן, אתם תתחילו לראות איזה "פלוס" מנצנץ ועם ויתור נוסף פה ושם (זה בסדר לא לנסוע כל שנה לחו"ל ואפילו זה בסדר לקנות מתנות פחות יקרות אחד לשני) ועם סכום כסף "נחמד" שיגיע (הבראה, משכורת 13, מענק, חיסכון ישן שהשתחרר, קרן השתלמות ועוד…) ההון העצמי שלכם יגדל ובעזרת השם היעד ייראה יותר קרוב ממה שהוא נראה.
עד פה להפעם, אם מישהו נפגע אני מתנצל מראש ואם מישהו לקחת לתשומת לבו אני יותר מאשמח.
אתם מוזמנים להגיב ולהביע את דעתכם, היא באמת חשובה לי.
היי פוסט נחמד מאוד – אני שמח שאתה כותב גם בנושאים הללו מאחר וזה משלים היבטים אחרים בתחום הזה של החלטות כלכליות. – לצערי הנושא מורכב מאוד והתנהגותם של הרווחיים לעומת הבזבזנים מונעת ע"י גורמים אישיותיים, רגשיים ועוד הרבה סיבות אחרות (כמו דפוסי החשיבה). הבטחת שמישהו עשוי עוד לשנות את דפוסי החשיבה, אבל זה לא יקרה אם לא תיגע בבשר, במחשבות המעוותות, בהליכי החשיבה הלא הגיוניים (קצת נגעת עם הדוגמה של הטיול לברלין)…
עוד משהו שרציתי להתייחס אליו:
"מקסימום הם יהיו ב"מינוס" בסוף חייהם, אף אחד עוד לא מת מזה." – אני קצת חולק עליך לגבי זה – מה עם כל ההתאבדויות על רקע מצב כלכלי?
שיהיה יום נפלא ושבוע טוב
שלום לך,
תודה רבה על הפרגון.
אני באמת חושב בעתיד לגעת בנקודות קצת יותר רגישות וממש ל"געת בבשר", אבל חשוב לי לעשות את הדברים לאט על מנת לא להיתפס כמטיף אלא כמחנך.
לגבי ה"מקסימום הם יהיו במינוס עד סוף חייהם" אמרתי את זה על כאלו שיש להם כסף ובן זוג שמאזן אותם (כלומר, הוא רווחי או לפחות באמצע), אני מצרף את הקטע המדובר ומאמין שתבין למה התכוונתי.
כל טוב ותודה
ישנם כאלו שיש להם והם מבזבזים, להם אני לא כל כך דואג. כל עוד הם לא "מתפרעים" ואם למזלם יש להם בן או בת זוג שמאזנים אותם אז התוצאות לא יהיו גרועות, מקסימום הם יהיו ב"מינוס" בסוף חייהם, אף אחד עוד לא מת מזה.
לצערי, אתה צודק והספורט הלאומי הינו לחיות מעבר ליכולת על סמך "השתכרות עתידית" ובהתעלם מ"השתכרות עכשווית", מקדמי סיכון וכד'.
כמובן, שהמגמה מטופחת בקפידה ע"י הבנקים: שיחות "אולי אתה צריך הלוואה?", הגדלה גולשת של אוברדראפט (תופעה ייחודית למדי בעולם).
ומי שלטו בגאון בשוק ה"עשו את זה?", כל עדר הדנקנר, תשובה, מימן שהפכו את המינוף על חשבוננו ל"אומנות". כשהצליחו לכאורה קנאו בהם, ושהפירמידה קרסה, כמה מפתיע, הצליחו לארגן "תספורות" מרהיבות (או שמא נכון יותר לומר קרחות- לאותו ציבור שוטה שבטח בהם…..) על חשבון כולנו..
מן הראוי היה ללמד שליטה בתקציב כחלק מלימודי הליבה בארץ……..
היי אורון,
צודק ב- 100%.
אני מייחל ליום שבו ילמדו בבתי הספר מהי ריבית, מהי משכנתא ומה ההבדל בין חיסכון לפיקדון.
אולי ביום מן הימים זה יקרה, אני עוד לא התייאשתי מלהאמין.
שיהיה לכולנו בהצלחה
אין עליך! כל הכבוד, כתבה מדוייקת, נכונה, חכמה ישר כח
היי דנה,
תודה רבה על הפרגון! 🙂
אני בהחלט מצאתי את מקומי בכתבה שלך.
אני גם חושב שזו אחת הטובות שלך עד היום.
היי יהודה,
תודה רבה על הפרגון,
זה מחזק מאוד להמשך.
עוד פנינה מבית היוצר של משכנתאמן.
תודה רבה על הפרגון, בנימין!
תודה רבה פוסט ענייני שמבהיר את סוג האנשים ואת דרך מחשבותיהם הכלכליות וגם אלו שלא כלכליות…כמה חבל שבישראל צריכים לחיות על ירושה כדי לצבור הון או לקנות דירה.
תודה רבה על הפרגון יוסי!
אחלה פוסט!!
אם תוכל להעלות פוסט על על ניהול כלכלה ביתית (למרות שאני יודע שהבלוג הוא בעיקרו על משכנתא, אבל אם כבר פתחת את הנושא…) כולל כלים לניהול תקציב אם אתה מכיר. אני בטוח שאנשים יעזרו בזה המון.
מצרף לבקשה
היי יואל,
תודה רבה על הפרגון!
קיבלתי כבר כמה פניות כאלו, אני מאוד אשתדל.
תודה על ההערה
ישר כח על הטיפים והעצות המועילות מאד! תודה רבה
היי שרה,
תודה רבה על הפרגון!
כיף לקרוא שהבלוג מועיל 🙂
אני רוצה, ברשותך, להאיר עוד נקודה, או מצב, שאנשים "בזבזניים" יכולים להימצא בו:
כאשר גרים בשכירות, שלצערנו רק עולה ועולה כל שנה, וכאשר 100 ש"ח בסופר קונים כל חודש פחות ופחות, ואם, חלילה, הכנסה של אחד מבני הזוג אינה יציבה מספיק (פיטורים – עבודה – פיטורים – עבודה בשכר נמוך יותר וכדומה), גם כאלו שהם מאוד מחושבים יכולים להיקלע לסיטואציה שאין להם מושג איך לצאת ממנה…. כי בעיות שנגררות ונמשכות לאורך שנים, שלבני זוג אין כל שליטה עליהם, מספיקה פעם אחד של הוצאה גדולה ובלתי צפויה, כדי להיכנס לסחרור הזה של המינוס הבלתי מתכלה בבנק…
אני לא תולה את כל האשמה בגורמים חיצוניים, חלילה. אבל גם בלי לחיות בתרבות של "שופוני",ושל "חייבים חופש כל שנה", אפשר בקלות לעבור מהצד של הריווחים לצד של הבזבזניים לכאורה…
וחוץ מזה- תודה, לא רק על המאמר הנ"ל, אלא בכלל על האתר שלך!
היי ענבר,
אני מאוד מזדהה עם מה שרשמת ולא הייתה לי כמובן כוונה להטיף לאנשים שנכנסו לסחרור או למינוס גדול.
אלא רק להאיר את עיניהם שחיים בבזבזנות ללא קשר לנסיבות שאם הם ייקלעו לסחרור כמו שציינת הם פשוט לא יוכלו לצאת ממנו.
תודה על ההערות וההארות,
שיהיה לכולנו המון הצלחה
היי,
אני מאוד מקווה שלא נפגעת, חלילה, כי הרי זו לא היתה "הערה" אלא "הארה" של נקודה מסויימת… אולי יש לך מה לייעץ לזוגות כאלה?
למרות כל ה"מובן מאליו" שצריך לעשות, עדיין, שום דבר לא עוזר.
היי ענבר,
חס וחלילה נפגעתי, אני מעריך את הארותיך.
בהחלט אכתוב על כך בעתיד, לא ידעתי כמה זה נדרש עד שכתבתי את הפוסט הקודם.
תודה רבה
היי ואו זה בטח כבר ממש נדוש להגיב על פוסט כל כך ישן…
בכל מקרה במידה ואתה יכול לעזור לי, לפי מה שהבנתי מהוריי ההכנסות החודשיות מגיעות לסכום של 18,000 ש"ח פחות או יותר ואנחנו 5 כולל אותי נפשות אני בן 17 ולפי מה שהבנתי מאבא שלי ההוצאות שלנו גבוהות מההכנסות ואנחנו כבר במינוס די זמן בערך ב20,000 והוא אמר לי שמקסימום הוא 40,000 מה יקרה בדיוק כשזה יגיע לסוף? מה הדרך הכי טובה לטפל בעניין?
שלום לך בחור צעיר וכל הכבוד על העזרה והדאגה להורים,
בעיקרון כדאי לטפל בבעיה הזו כבר עכשיו ולא לחכות שזה יגיע ל- 40. טיפול הבעיה דורש קודם כל להבין למה היא מגיעה (הוצאות גבוהות מהכנסות זה כללי מדי ויש לרדת לפרטים).
צריך לעבור על ההוצאות ולראות איפה ניתן להצטמצם ואיך ניתן להביא את המצב לכך שיישאר לכם עודף של 1000 ש"ח שבעזרתו תכסו את המינוס.
כמובן שזה קשה וזו משימה מורכבת, אבל אם משתדלים בחיים, אז הכל אפשרי
בהצלחה ותרגיש חופשי להמשיך ולשאול
שלום,
רציתי לשאול שאלה לגבי הצעת משכנתא שקיבלתי..
איך אפשר לשלוח לך שאלה?
תודה
יובל
שלום יובל,
אתה יכול לכתוב את ההצעה / שאלה בתגובות באתר ואתייחס
בהצלחה