רק לפני 3 שבועות כתבתי כאן בבלוג שהגיע הזמן ל"חגיגת סוף השנה" בריביות המשכנתא – ובכך התכוונתי לבנקים שרוצים לשפר את הביצועים הכספיים שלהם ולכן מוכנים לגלות יותר גמישות בריבית וכך הלקוחות יכולות לזכות בריבית עדיפה מאשר בשאר ימי השנה.
ובאמת הייתה מגמה של ירידת ריבית (לא רק בגלל סוף השנה, אלא נגיע להסבר בהמשך) והתחלנו לראות ריביות זולות יותר מהחודשים האחרונים, אבל פתאום במשך שבוע אנו מגלים שהריביות רק עולות ועולות, דבר שדי מנוגד לאווירה בימים אלו.
אז מה קרה פה ולמה הריבית עולה? האם זה צפוי להימשך? ואיך זה קשור למחירי האג"ח של ממשלת ישראל? כל זאת ועוד בפסוט הבא
למה הריבית עלתה?
במהלך חודש מאי השנה נוכחנו לדעת שהריבית עלתה באגרסיביות וזה די הפתיע אותנו כי הפריים והריבית במשק לא עלו – מהבנקים נמסר כי עלות הגיוס שלהם עלתה ולכן הם נאלצים למכור יותר ביוקר.
עלות הגיוס זה לא מונח פשוט, והבעיה הכי גדולה היא שלא ניתן למצוא את המספר המדויק שלו באף מקום. יתרה מזו לכל בנק יש עלות גיוס שונה, אבל מה שכן ניתן לומר כי אחד הדברים המשפיעים ביותר על עלות הגיוס הוא מחירי האג"ח של ממשלת ישראל.
את ההסבר הנרחב למה זה קורה, יהיה מאוד קשה לספק בפוסט כזה קצר, אבל אני בכל מקרה אנסה לתמצת את העניין למספר משפטים קצרים:
- מדינת ישראל מגייסת הלוואות מהציבור באמצעות אג"חים (שהן בעצם הלוואות לטווח ארוך) ומבטיחה למי שקונה אותן ריבית מסוימת
- גם הבנקים מגייסים את כספם באמצעות אג"חים (לא רק בעזרתם, אבל בעיקר)
- אדם בעל חשיבה כלכלית יעדיף להלוות למדינה כסף מאשר לבנק, כל עוד מציעים לו את אותה הריבית (לדוגמא 2%), כי למדינה יותר בטוח להלוות כסף מאשר לבנק פרטי שיכול תיאורטית לפשוט מחר את הרגל.
לכן, נקודת המוצא שהבנק חייב להציע לרוכשי האג"ח שלו ריבית יותר גבוהה ממה שמציעה לו מדינת ישראל, על מנת שיבחר להלוות לבנק ולא למדינה (בריבית 2.5% לדוג', נוכל לקחת את הסיכון בהלוואה לבנק ולא למדינה). - עכשיו החלק הקשה:
ברגע שמחיר האג"ח יורד, זה אומר שהתשואה על האג"ח עולה.
כי אם מישהו קנה לפני שנה אג"ח במחיר של 100 אג' עם תשואה שנתית של 2%, משמע שיש לו תשואה של 2% לשנה.
אבל אם המחיר ירד וכרגע מוכרים את אותו האג"ח במחיר של 90 אג' (ועדיין מובטחת ריבית שנתית של 2% מתוך 100 אג' – שזהו המחיר המקורי של הנייר), משמע שמי שיקנה את האג"ח בשוק יקבל גם תשואה שנתית של 2% גם עוד 10 אג' בסוף הדרך, דבר שישפר משמעותית את התשואה שלו לאורך התקופה. - במידה ולא הבנתם את פסקה 4 ואני מניח שחלק מכם לא הבינו אותה, כי זה קצת קשה להבין על רגל אחת. אז עדיף שתלמדו כלל פשוט מאוד:
– ברגע שמחיר האג"ח יורד אז התשואה עולה
– ברגע שהתשואה עולה, זה אומר שבהנפקה הבאה של האג"ח הבנק יצטרך להציע ריבית יותר גבוהה למי שיהיה מוכן להלוות לו כסף (מכיוון שיש כרגע בשוק אלטרנטיבה שהפכה להיות אטרקטיבית יותר)
– וזו בדיוק הסיבה לכך שריבית המשכנתא תעלה
נחזור על הסעיף בשביל הסדר הטוב
ברגע שמחיר האג"ח יורד יש לאנשים אלטרנטיבה טובה לקבל תשואה טובה ואם הבנק רוצה עדיין ללוות כסף מאנשים (והוא תמיד רוצה) הוא יצטרך להציע להם ריבית גבוהה יותר. ואם הבנק משלם למלווים שלו יותר כסף, אז בוודאי שהוא ידרוש מכם יותר כסף.
בוא ניתן דוגמא (יש לזכור היא לא משקפת את כל מחירי האג"חים אלא רק דוג' בודדת) –
מצ"ב צילום מסך מאתר ביזפורטל, שמספר את סיפורו של אג"ח מדינת ישראל בריבית קבועה לא צמודה (כלומר, אג"ח שמבטיח למי שקונה אותו ריבית קבועה ללא הצמדה למדד), כמו כן האג"ח הוא לתקופה של 27 שנה ואמור להיפדות על ידי הלווה (המדינה בעניין הזה) בעוד 27 שנה.
שימו לב לעליות ולירידות שלו ואם תעקבו אחר התאריכים תוכלו לראות שלפני שנה מחיר האג"ח עלה משמעותית עד חודש אפריל / מאי ולכל אורך הדרך הזו השוק נהנה מריביות נמוכות, מצד שני בחודש מאי האג"ח ירד משמעותית ולכן ראינו עליה משמעותית בריביות הקל"צ.
לאחר תקופה מסוימת (לפני חודשיים – שלושה) האג"ח שוב עלה ולכן זכינו שוב בריביות קל"צ נמוכות ובחודש האחרון הוא ירד שוב, וזוהי בעצם התקופה הנוכחית שבה אנו מבחינים בריביות קל"צ שממשיכות לעלות.
אבל למה תקופת סוף השנה לא גורמת לריביות להמשיך לרדת?
צריך לזכור שעם כל הכבוד לתקופה בשנה ולצורך של הבנקים להציג דוחות טובים, הם גם צריכים להיות רווחיים אחרי הכל וברגע שלהם עולה יותר יקר לקנות את הכסף שלהם, אז אין הרבה דברים שימנעו מהריביות לעלות (גם לא תקופת סוף השנה).
לסיכום,
כמו בשנה האחרונה אנו חווים הרבה עליות וירידות של הריביות למשכנתא ללא קשר ישיר לפריים (שנשאר יציב כמעט כל השנה) אלא בעיקר בשל עלות הגיוס של הבנקים שעולה ויורדת לחלופין וזה קורה בעיקר (לא רק, אבל בעיקר) בשל מחירי האג"חים הממשלתיים.
כמו שאמרתי אתם לא חייבים לזכור שום דבר בעל פה, אלא רק לזכור שהשוק הזה תנודתי ותמיד ייתכנו עליות וירידות של שערי הריביות, גם אם אנחנו בתקופה יחסית טובה של סוף השנה.