עד היום דיברנו כל הזמן על האינפלציה (עליית המדד), היום בעקבות הירידה הנוספת של המדד (ב-0.9%) אני רוצה להכיר לכם מושג חדש בכלכלה ולבדוק איך זה משפיע עליכם.
אז מה זה דפלציה? איך היא משפיעה על המשכנתא שלכם? והאם זה טוב או רע למשק? כל זה בפוסט הבא.
מה זה דפלציה?
דפלציה היא בדיוק ההפך מאינפלציה.
אם אינפלציה מייצגת משק כלכלי שבו רמת המחירים עולה, אז דפלציה מייצגת משק שבו רמת המחירים יורדת.
מדד המחירים לצרכן (שזה בעצם מלה אחרת ל"אינפלציה") אמור לעלות בכל שנה בטווח של 1%-3% – זהו מצב טבעי למשק נורמלי שאמור לייצג צמיחה (הסברתי את זה הרבה פעמים, אבל בגדול במשק נורמלי המחירים אומרים לעלות מדי שנה בסביבות ה-2% וכל זאת בתנאי שהמשק בצמיחה).
כאשר המחירים לא עולים, אלא הם יורדים אז המשק נכנס למצב של דפלציה.
למה יש ירידת מחירים?
אנחנו כבר כמה שנים חווים מצב של מדד מחירים נמוך שהולך ומחריף מדי חודש.
הסיבה העיקרית לכך היא שהמשק נכנס למיתון והקפאה ובגלל זה למחירים קשה לעלות (חוץ ממחירי הנדל"ן כמובן), יחד עם זאת החודש היו עוד כמה סיבות חד פעמיות שהביאו לירידה במדד המחירים, להלן חלק מהסיבות:
- מחירי הדלק – הנפט ירד בעולם ב-50% וזה גרם למחירי הדלק לרדת בשיעורים גבוהים, כמעט כל מוצר או שירות מתומחר באופן כזה או אחר שמשקלל עלויות שינוע / נסיעות וכו' ולכן כשהמחיר של הדלק יורד גם מחיר של מוצרים נוספים יורד.
- מחירי המים – בחודש שעבר מחירי המים ירדו בשיעור של 10% וגם זה תרם באופן ישיר ובאופן חלקי על המחירים של סחורות ושירותים ומכאן תרמו לירידת המחירים במשק.
- מחירי החשמל (עדיין לא השפיעו) – בעיקרון בחודש הבא מחירי החשמל אמורים לרדת ב–10% וככל הנראה גם הם ימשכו את המדד כלפי מטה והמחירים אמורים להמשיך ולרדת.
האם דפלציה טובה למשק?
במילה אחת, לא. בשתי מילים: ממש לא.
מצב שבו המחירים היורדים באופן שוטף, מראה על משק שנמצא במיתון ולא מצליח להתרומם.
בעיקרון, כפי שכתבתי מקודם המחירים אמורים לעלות בכל שנה במספר אחוזים ולא להיפך, עד כמה שזה לא נשמע הגיוני – מצב שבו המחירים עולים (אמנם בהדרגה) מצביע על משק בריא ולא להיפך.
דפלציה מובילה למספר דברים שליליים:
- ירידה נוספת ברכישות
אם הייתם רואים שמחירי הנדל"ן יורדים בכל חודש בכמה שקלים, האם הייתם רצים לרכוש דירה היום? כנראה שלא (פשוט הייתם ממתינים שהמחיר יירד עוד יותר).
כך גם האנשים (ויותר מכך, החברות הגדולות במשק), כולם יושבים וממתינים לירידות מחירים נוספות ולכן יש קיפאון ברכישות (דבר שמביא לירידה בביקושים ואז לירידה במחירים). - מקטינים ייצור
בהמשך לסעיף הקודם, אם אין ביקושים, אז המכירות יורדות ואם המכירות יורדות אז אין טעם לייצר כל כך הרבה ולכן המפעלים מקטינים ייצור. - פיטורים והמשך גלגל המיתון
אם לא מייצרים אז אין טעם להעביד כל כך הרבה עובדים, דבר המוביל לפיטורים ולהקטנת המשכורות לאלו שכן עובדים.
ואז זה פשוט כדור שלג שמתגלגל, אם אנשים מפוטרים אז כוח הקנייה שלהם יורד והם רוכשים פחות, מה שמביא להמשך הקטנת הביקושים ואז באופן טבעי להמשך גלי הפיטורים וחוזר חלילה…
מה זה עושה למשכנתא שלכם?
באופן אבסורדי למי שחייב כסף, זה דווקא מצוין ולכן דפלציה היא דבר נפלא ללוקחי המשכנתא.
- הריבית נמוכה:
כשיש דפלציה אז באופן טבעי מורידים את הריבית במשק כי מעוניינים לעודד את האנשים להגביר ביקושים ואת זה עושים כאשר הופכים את הכסף ליותר זול על ידי הורדת ריבית. - הקרן נשחקת:
אם הקרן שלכם צמודה למדד, אז ברגע שהמדד יורד גם הקרן יורדת ואז אתם חייבים פחות כסף לבנק (אמנם זה לא משמעותי במסלולים לא צמודי מדד, אבל במסלולים הצמודים למדד זה משמעותי מאוד ושוחק את הקרן). - ירידה בהחזר החודשי:
גם כאן מדובר רק על המסלולים שצמודים למדד, ומה שקורה במסלולים האלו זה שכשהמדד יורד אז באופן טבעי ההחזר יורד יחד עם הקטנת הקרן (דוגמא "גסה" היא שאם ההחזר עומד על 2,000 ש"ח בחודש אז ברגע שהמדד יורד ב-1% אז באופן טבעי ההחזר יורד ב- 20 ש"ח שזה אחוז מתוך 2,000 ש"ח).
לסיכום,
ראינו שדפלציה זה טוב למי שלוקח הלוואה אבל לא טוב למדינה ולאזרחיה.
כמו כן, ראינו שירידת המחירים הנוכחית ואולי גם זו שתבוא אחריה מושפעת גם מגורמים חד פעמיים שקרו (ירודות במחיר הדלק, המים והחשמל), כך שצריך לקחת הכל בערבון מוגבל ולהבין שיש סיבה לכל דבר.
כל זה לא משנה את העובדה שמדינת ישראל נמצאת במיתון ארוך ומשמעותי ולכן אנו ככל הנראה מדד שממשיך להיות נמוך בשנה הקרובה (וזאת למרות שהשבוע התפרסמו נתוני צמיחה של הרבעון האחרון שהיו גבוהים מהמצופה).
נ.ב: אני מזמין אתכם להירשם לניוזלטר של האתר (זה בחינם וללא דואר זבל) ולהיות הראשונים שמקבלים עדכונים על פוסטים חדשים – ההרשמה מתבצעת מכאן.
39 תגובות
שלום משכנתאמן.
ברצוני שלאול שאלה בפוסט כל כך ישן. איך במידה של מדד שלילי מחושב הקרן. לפי הבנתי הוא צריך להיות יתרת הרקן מוכפל בגורם (1+ אחוז שינוי מדד) שבמיקרה שלנו הוא שלילי. העם אני צודק?
ודבר שני האם קרן יורדת מתחת לרמת קרן שנילקחה – בנק עדיין מבצע חישוב שלילי או לא (הכוונה שמתחת הלוואה מקורית שינוי במידה שלילית לא מתעדכנת)
בתודה מראש על התשובותך.
שלום וברכה,
1. אתה צודק, הקרן יכולה לקטון
2. צריך לבדוק בחוזה ההלוואה האם מצוין מדד מינימום / מדד תחתית שמתחתיו לא ניתן לרדת
בהצלחה
שלום
רציתי לשאול על הקביעה שדיפלציה זה חד משמעית רע למשק כשהטענה היא שזה גורם לציפייה להמשך ירידת מחירים ובכך לדחייה של צריכה ומיתון..
לדעתי זה נתון שמאד שנוי במחלוקת..
וכמו שרואים בהרבה מוצרים שבטוח שמחירם יירד בעתיד (לדוגמא טלפונים ניידים) ואף על פי כן אנשים לא נמנעים מלקנותם ולא רק זה אלא שיש כאלה שרוצים להיות הראשונים שיקנו את המוצר…
אשמח אם מישהו יתקן אותי אם אני טועה..
שלום יוסי,
אם זה לא פוגע בתוצר הלאומי אז זה לא רע,
ברגע שזה פוגע בתוצר ומביא לאבטלה אז כבר מתחילה להיות בעיה
בהצלחה
אם אתם רוצים ללכת על הצד הבטוח,
קחו את המסלול האחרון (משתנה כל חמש צמוד) והמירו אותו במסלול קל"צ
בהצלחה
מכיוון שהמדד משתנה בכל חודש ותמיד עולה בטווח הארוך ולכן ניתן לייצר תחזית שנתית ממוצעת בעוד הריבית אינה משתנה כל חודש (ולפעמים יורדת) וקשה לייצר ממוצע שינוי שנתי
תודה על תשובתך.
לצערי לא הבנתי אותה – אם גם הריבית וגם המדד נקבעים מידי חודש, מדוע לא ניתן לבצע את אותה תחזית ע"פ ממוצע גם לריבית, כפי שמבוצע למדד?
אז בטווח הקרוב, נגיד בשנה הקרובה כדאי לעשות איזשהו שינוי?
ואם כן באיזה מסלול?
שלום יניב,
ההערה במקום, הכוונה הייתה כמובן מהיבט של ההלוואה נטו
בהצלחה
שלום רם,
אם מסתכלים על טווחים של 20 שנה אז אכן הצדק עמך
בהצלחה