כל מה שרציתם (ואתם חייבים) לדעת על לוח שפיצר!

אחד המושגים היותר מעצבנים בעולם המשכנתאות הוא לוח שפיצר, לדעתי יש בו 2 דברים מעצבנים:

1. השם שלו – היו יכולים למצוא לדעתי שם הרבה יותר נחמד…
2. שיטת החישוב שלו – שנוטה מאוד לטובת הבנק ולא לטובת הלקוח

בעבר כבר כתבתי מעט על הנושא, אך אני מרגיש שזה זמן טוב לנתח אותו קצת יותר לעומק לטובת מי שלוקח משכנתא בתקופה זו.

במספר מילים פשוטות אני אסביר ששיטת שפיצר היא השיטה שבאמצעותה מחשבים את החזר ההלוואה – החישוב שלה הוא מורכב מעט (וגם מעצבן), אבל לי חשוב שתקבלו מהפוסט הזה שני דברים עיקריים:

1. שתבינו איך מחושבת השיטה "בגדול" ואולי תבחנו חלופות אחרות
2. שתבינו איך תקופת ההלוואה משפיעה באופן משמעותי על ההחזר שלכם (שזה בעצם נובע מהשיטה עצמה)

אז מהו לוח שפיצר?

כשאתם לווים כסף מהבנק אתם אמורים להחזיר לו מדי חודש סכום מסוים.

בואו נניח כי לוויתם מהבנק 100 ש"ח ל-10 ימים בריבית של 10% – בפועל, אתם אמורים להחזיר לבנק את הקרן (100 ש"ח) בתוספת הריבית (10 ש"ח שהם 10% מ- 100 שקלים).

מכיוון שההלוואה ניתנה ל- 10 ימים, אתם אמורים להחזיר כל יום לבנק 11 ש"ח. עד פה הכל מובן, נכון?

היום הראשון הגיע ואתם באים לבנק עם 11 ש"ח, והדבר הטבעי והנורמלי שהיה צריך להיעשות הוא שהבנק ייקח 10 ש"ח לטובת הקרן ו-1 ש"ח לטובת הריבית וכך יעשה בשאר הימים.

לאחר 5 ימים אתם אמורים הייתם להחזיר 55 ש"ח שמהם אמור היה להיות מוחזר לבנק 50 ש"ח עבור הקרן ו-5 ש"ח עבור הריבית, ככה למעשה היה נראה לוח הסילוקין:

אז זהו, שזה לא עובד ככה.

בשיטת שפיצר, אתם אמנם מחזירים לבנק 11 ש"ח כל יום, אבל החלוקה בין הקרן לריבית היא שונה והיא נוטה לטובת הבנק.

בפועל מתוך ה-11 ש"ח רק 9 ש"ח לדוגמא היו מנותבים לקרן ו-2 ש"ח היו מנותבים לריבית ובעצם הטבלה הייתה אמורה להיראות כך:

למה זה מחושב ככה בעצם ולמה זה לא לטובתנו?

שימו לב מה קורה אחרי 5 ימים, במקום שנהיה חייבים לבנק "רק" 50 ש"ח (כמו בטבלה הראשונה), אנחנו בעצם חייבים לו 55 ש"ח ובמקום שהבנק יגבה ריבית עבור החמישה ימים האלו בסך של 5 ש"ח הוא גבה ריבית בסך של 10 ש"ח (מיותר לציין שזו דוגמא בלבד והיא לא מדויקת בעליל, אלא רק נועדה להמחיש לכם את השיטה).

מה שאני רוצה לומר בעצם הוא שהבנק לוקח בהתחלה מסכום ההחזר קודם כל חלק יחסי גבוה של ריבית וחלק יחסי קטן של קרן.

זה טוב לבנק ורע לנו מכמה סיבות:

1. גובה הקרן יורד לאט – ואז אנחנו משלמים בעצם יותר ריבית (כי היא תמיד מחושבת על סך הקרן שנותרה)
2. פרעון מוקדם – אם אנחנו נרצה לפרוע את המשכנתא לפני הזמן, אז בעצם הבנק כבר "הרוויח" את הריבית שלו בתקופה הראשונה של ההלוואה ולנו תישאר קרן יותר גדולה להחזיר (להזכירכם, כאשר אנחנו פורעים את המשכנתא, אנו אמורים לשלם את הקרן שנותרה ולא את הריבית העתידית ולכן הבנק יעדיף לגבות את הריבית כבר בהתחלה).

הבנתם איך פועלת השיטה? יופי, זה כבר טוב! בואו נמשיך…

אפקט השנים של השפיצר

חשוב מאוד שתדעו שככל שההלוואה תהיה ארוכה יותר כך השיטה תעבוד נגדכם, כאשר אתם לוקחים הלוואה ל-30 שנה אתם משלמים בהתחלה 70% מהתשלום החודשי לטובת הריבית ו-30% לטובת הקרן וכאשר אתם לוקחים הלוואה ל-15 שנה אתם תשלמו "רק" 43% עבור הריבית ו-57% עבור הקרן.

אני מציג לכם בטבלה איך החלוקה בין הריבית לקרן מתבצעת על תקופה של 30 שנה:

ועוד חידוד אחד קטן

יחס בין התשלום של הקרן לריבית נובע אך ורק מהשנים ולא מהוותק של ההלוואה.

כלומר, אם לקחתם הלוואה ל-30 שנה, אז היחס יהיה 70% לטובת הריבית ו-30% לטובת הקרן, וזה רק בגלל שלקחתם את ההלוואה ל- 30 שנה ולא בגלל שזו השנה הראשונה של החזר המשכנתא.

אם לדוגמא תקחו הלוואה ל-25 שנה אז היחס יהיה 65% לטובת הריבית – 35% לטובת הקרן.

חשוב להבין את זה כי המיתוס אומר ש"ככל שמתקדמים במשך חיי ההלוואה המצב שלכם הופך להיות טוב יותר" – בעיקרון המיתוס נכון (כי באמת המצב שלי משתפר ואני מחזיר יותר מהקרן ככל שהשנים עוברות), אבל זה לא אומר שבכל תקופת הלוואה אני אשלם ישר 70% עבור הריבית – ו-30% עבור הקרן, אלא זה תלוי בלבד במספר השנים שלקחתי.

לסיכום,
אין לי ספק שזה מעצבן ולא כל כך מובן, פחות מעניין אותי להסביר איך השיטה עובדת במובן המתמטי / חשבונאי / מימוני שלה, אלא להראות לכם את העניין בגדול ועל-ידי כך להסביר לכם למה כדאי לכם לקצר שנים במשכנתא (במידה וניתן).

אני מקווה לכתוב בפוסט הבא קצת על שיטת חישוב אחרת שנקראת "קרן שוה" ונעמוד על המאפיינים שלה ועל ההשוואה שלה ללוח שפיצר.

 נ.ב: אני מזמין אתכם להירשם לניוזלטר של האתר (זה בחינם וללא דואר זבל) ולהיות הראשונים שמקבלים עדכונים על פוסטים חדשים – ההרשמה מתבצעת מכאן.