כל מה שצריך לדעת על מערכת (מאגר) נתוני האשראי החדשה!

כפי שבוודאי שמעתם, החל מחודש שעבר (אפריל 2019), הבנקים ושאר נותני האשראי החלו לעבור עם המערכת החדשה לאיסוף נתוני אשראי – הגרסה הישראלית המוקטנת והפשוטה לקרדיט סקור האמריקאי.

הבעיה היא שעוד לא כ"כ ברור לכולם מה זה אומר? למה בכלל עושים את זה? והאם זה עוזר לנו או מקלקל לנו? על כל השאלות הללו ועל עוד שאלות אנסה לענות בפוסט הבא.

מערכת נתוני אשראי – מה זה בכלל?

עד לחודש אפריל, כאשר הייתם מבקשים לקחת הלוואה מגוף פיננסי כלשהו (לא משנה אם זו הלוואה בנקאית על סך 20,000 ש"ח, הלוואה מחברת אשראי על 5,000 ש"ח או משכנתא בגובה 2,000,000 ש"ח), אותו גוף פיננסי היה אוסף עליכם מידע אך זה נשמר רק אצל אותו גוף כדי שיוכל לבחון בעתיד האם ואיך להעמיד לכם אשראי.

אותו גוף פיננסי שנותן לכם הלוואה מאוד רוצה לדעת את ההיסטוריה שלכם מבחינת מוסר התשלומים (כלומר, האם אתם נוהגים להחזיר את ההלוואות בזמן), הנכסים שברשותכם וכו'.

מכיוון שהמידע היה נצבר רק אצל הגוף שממנו קיבלתם אשראי, ואלו לא חלקו מידע אחד עם השני, נוצרה סיטואציה שיש בה מספר גופים בודדים (בעיקר 2 הבנקים הגדולים – פועלים ולאומי), שבידיהם יחסית הרבה מידע על הלקוחות בעוד שבשאר הגופים הפיננסיים יש מידע מוגבל.

בשנת 2016 עבר חוק הקובע כי בישראל תוקם מערכת נתוני אשראי (מאגר אשראי) מרכזת אשר תכלול מידע פיננסי על הלקוח, וזאת יצאה לדרך החל מאפריל 2019.

מערכת זא אוספת עלינו נתונים ממספר מקורות וכל מי שירצה לתת לנו הלוואה (ואנחנו נאשר לו לקבל דו"ח מפורט עלינו) יוכל לקבל תמונה גדולה ורחבה עלינו ובכך להחליט אם הוא נותן לנו הלוואה או לא ובאיזה מחיר (כלומר באיזה ריבית).

ככל שיהיו לכם יותר נכסים (בעיקר נדל"ן) וככל שמוסר התשלומים שלכם יהיה טוב יותר, כך נותן ההלוואה ירצה לתת לכם יותר את ההלוואה וככל שיהיו לכם פחות נכסים (נדל"ן) ובעיקר אם מוסר התשלומים שלכם רע ואתם נוהגים שלא לעמוד בהתחייבויות שלקחתם, נותן האשראי ירצה פחות לתת לכם הלוואה (או לפחות ירצה להרוויח עבורה את המקסימום).

מהן המטרות של המערכת (או, בשביל מה הקימו אותה)?

בחוק הגדירו 4 מטרות מרכזיות להקמת מאגר נתוני האשראי:

1. הגברת תחרות בשוק האשראי הקמעונאי – מכיוון שרוב המידע היה בידי שני הבנקים הגדולים (הם משרתים את רוב הציבור), להם היה כוח לזהות איכות של לקוח בעוד שלגופים קטנים יותר היה קשה יותר להבין את טיב הלקוח – דבר שפגע באופן יחסי בלקוחות טובים והיטיב באופן יחסי עם לקוחות פחות טובים. באמצעות מאגר האשראי, גם גופים קטנים יותר יוכלו לקבל מידע ולתת הצעות מדויקות יותר.

2. הרחבת נגישות לאשראי – כפועל יוצא מהסעיף הקודם, אם תגבר התחרות, פתרונות אשראי יהפכו לנגישים יותר עבור האוכלוסיה ממספר גדול יותר של גורמים.

3. צמצום אפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים – מכיוון שהמאגר אינו מזהה אנשים על-פי מין, גיל, מוצא וכו', אלא מתייחס לנתונים הפיננסיים "היבשים" של הלקוח, ישנה ציפיה ותקווה כי הדבר יצמצם באופן משמעותי אפליה כנגד לקוחות שהנתונים שלהם טובים.

4. יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידו – בנק ישראל אוסף מידע פיננסי באופן שיטתי על כלל תושבי ישראל, נתונים מסודרים ואחידים יוכלו לסייע לו לקבלת החלטות טובות יותר בנוגע למשק.

בפרקטיקה, גם אם לא מדובר במטרה מוצהרת, מאגר האשראי יעזרו לצמצם את המקרים שבהם ההלוואות לא מוחזרות – וזאת מכיוון שהגופים הפיננסיים ימנעו מלכתחילה להלוות כסף ללווים בעייתים.

האם על כל אחד מאיתנו אוספים מידע?

בעיקרון כן, על כל אחד ואחת מאיתנו אוספים מידע (פיננסי בעיקר), אבל אנחנו יכולים לפנות לבנק ישראל ולבקש שיפסיקו לאסוף עלינו מידע ואז כמובן שהמידע לא ייאסף.

אמנם מבחינת פרטיות זה מצוין (אף אחד לא אוהב שעוקבים אחריו), אבל חשוב לדעת שאם לא יהיה עלינו מידע, כנראה שאף אחד לא ירצה לתת לנו הלוואה או משכנתא וזה ממש ממש לא מומלץ.

האם כל אחד יכול להזמין עלינו דו"ח אשראי?

לא. אם גוף מסוים רוצה לתת לנו הלוואה (או התחייבויות ארוכת טווח, כמו ליסינג לרכב וכו') הוא צריך לבקש את הסכמתנו לגשת למידע ורק אם נאשר לו הוא יפנה למאגר ויקבל את הדו"ח עלינו.

אנחנו כמובן יכולים לסרב אבל אז אני מניח שזה ידליק אצלם נורה אדומה ושהם לא ייתנו לנו את ההלוואה או שלא ירצו להיכנס איתנו לעסקה ארוכה ולכן גם זה לא ממש מומלץ.

האם אנחנו יכולים להוציא על עצמנו דו"ח אשראי?

כן. לכל אחד מאיתנו יש זכות לקבל דו"ח על עצמו בחינם אחת לשנה.
תוכלו לעשות זאת דרך הקישור הבא (שימו לב שהפעולה מצריכה תהליך הרשמה למאגר שאורכת מספר דקות, שלבים ואימותים מטעמי אבטחת מידע ופרטיות).

מי הגורמים שמעבירים לבנק ישראל את המידע?

המידע יעבור מהבנקים, חברות הביטוח, חברות האשראי, חברות רכבים, משרדים ממשלתיים ועוד.

כמה זמן אחורה נשמרים הנתונים?

בעיקרון אפשר לאסוף עלינו מידע עד 10 שנים אחורה (יש כל מיני תקופות לדו"ח ואפשר להזמין מקס' עד 10 שנים).
יחד עם זאת, מכיוון שהמערכת חדשה יחסית אז לא כל המידע זמין 10 שנים אחורה אלא מקס' 3 שנים ולאט לאט המידע ייאסף עד שייעצר ב-10 שנים.

איזה מידע נמצא בדו"ח האישי?

בדו"ח יופיעו לא מעט פרטים ואני ארכז את החשובים והעיקריים ביניהם:

1. מסגרות אשראי
   הדו"ח יפרט את מסגרות האשראי שיש לנו בבנק, כולל אחוז הניצול שלהם וכולל הריביות שאנחנו משלמים עליהן (כלומר, האם מותרת לנו חריגה למינוס, באיזה סכום וכו').
   
   חשוב לדעת: המערכת גם תתריע אם נחרוג מהמסגרת וזה לא דבר חיובי עבורנו.

2. הלוואות
   המערכת תפרט את כל ההלוואות שיש לנו (כמובן הלוואות מבנקים, חברות ביטוח וכו'), כמה אנחנו חייבים, מה הריביות ומה תקופת הפירעון.
   
   חשוב לדעת: אם אנחנו מפגרים בהלוואה מסוימת ניתן יהיה לראות זו בדו"ח ולכן זה ממש ממש לא מומלץ.

3. משכנתאות
   כל המשכנתאות שלקחנו יופיעו בדו"ח, כולל הסכומים אותם אנחנו חייבים היום, גובה ההחזר, גובה הריביות, העמלות הצפויות בעת פרעון וכו'.
   כמו כן, גם הנכסים שכנגדם קיבלנו את המשכנתא יופיעו בדו"ח ואם רכשנו נכס במיליון ש"ח, זה יצוין.

4. חובות כלליים
   אחד הדברים היפים שמופיע בדו"ח זה סך החובות שלנו, יש גרף יפה שמראה את גודל החוב שלנו בשנים האחרונות וזה נותן מידע טוב על האשראי שאנחנו צורכים.

5. צ'קים שהוצגו בחשבונות
   ישנה טבלה שמפרטת את מספר הצ'קים שהוצגו בחשבונות הבנק שלנו בכל חודש וחודש.
   המידע הבאמת חשוב כאן, הוא שניתן לראות אם חזר צ'ק עקב סיבת אכ"מ (אין כיסוי מספיק) וזה נתון מאוד חשוב שירתיע גופים פיננסים מלתת לנו הלוואות, אז אנא היזהרו.

6. הוראות קבע שהוצגו בחשבונות
   גם כאן, כמו בסעיף הקודם, ישנה טבלה שמפרטת את מספר הוראות הקבע שהוצגו בחשבונות שלנו ויותר חשוב מזה, ניתן לראות אם הוראת קבע חזרה מסיבת אכ"מ (אין כיסוי מספיק), גם אם זה קרה לפני מספר שנים, וזה ירתיע מלתת לנו הלוואות (או שמחיר הריבית יעלה מאוד).

7. כרטיסי אשראי
   הדו"ח מכיל את ההתחייבויות העתידיות שלנו, מסגרות האשראי שלנו וההלוואות שלקחנו מחברות האשראי.
   
   חשוב לדעת שככל שיהיו לנו יותר התחייבויות לחברות האשראי זה יציב אותנו בבעיה כלשהיא (אני פחות מדבר על רכישות שעשינו באשראי אלא יותר על הלוואות שלקחנו דרכם בסכומים גבוהים).

המערכת הזו תעשה לנו טוב או רע?

בעיקרון, למי שלא עומד בתשלומים שלו, או שסך ההתחייבויות שלו גדול וההיסטוריה הפיננסית שלו לא מרשימה, אין ספק שהמערכת הזו עושה לו רע, ואם עד היום (עם המערכות הישנות) היה קשה לו לקבל אשראי, אז מהיום יהיה לו הרבה הרבה יותר קשה וגם אם יתנו לו הלוואה, הריביות כנראה לא יהיו טובות.

למי שכן עומד בהתחייבויות הפיננסיות שלו ויש לו תמונה טובה בדו"ח, אז קודם כל זה לא יזיק ואני מאוד מאוד מקווה שלאט-לאט הבנקים ונותני האשראי גם יתגמלו בתנאים טובים ובריביות טובות את האנשים שכן עומדים בהתחייבויות שלהם ובעלי מוסר תשלומים גבוה וטוב.

לסיכום,
בעיקרון, אני חושב שמדינה צריכה מערכת נתוני אשראי טובה ורחבה ואני מברך על פיתוח המערכת והדו"חות -הרי אם מישהו מאיתנו לא מחזיר הלוואה, או נותן צ'קים ללא כיסוי וכו' זה לא עושה טוב למשק ולא עושה טוב לכולנו.

מאוד מאוד כואב לי על אנשים שבשל סיבה כזו או אחרת חזר להם חיוב כזה או אחר ולכן עכשיו הם יקבלו "נקודות שחורות" ואני מקווה בשביל אותם אנשים שנותני האשראי יהיו סלחניים ויבינו שחריגה חד פעמית לא מעידה על הכלל.

כל המידע עדיין חדש ובתולי, כך שאם יש לכם משהו להוסיף ולהרחיב אני אשמח מאוד לשמוע!

נ.ב: אני מזמין אתכם להירשם לניוזלטר של האתר (זה בחינם וללא דואר זבל) ולהיות הראשונים שמקבלים עדכונים על פוסטים חדשים – ההרשמה מתבצעת מכאן.