מדד המחירים לצרכן

מה משפיע על מדד המחירים לצרכן?

סל המוצרים והשירותים שעליו מבוסס מדד המחירים לצרכן נקבע לפי סקרים שמבצעת הלמ״ס על הוצאות משקי הבית בישראל.
הסל כולל קטגוריות כמו מזון, דיור ואחזקת דירה, ריהוט, הלבשה והנעלה, בריאות, תחבורה, תקשורת, חינוך, תרבות ועוד.
חשוב לדעת שהסל מתעדכן מעת לעת, בהתאם לשינויים בהרגלי הצריכה של הציבור.
למשל, בעבר רכיבי התקשורת (כמו סלולר ואינטרנט) קיבלו משקל נמוך יותר – כי הם היו פחות נפוצים. גם החזקת רכב הייתה נדירה יותר, בעוד שהיום למשקי בית רבים יש אפילו שני רכבים.
כך, המדד משקף באופן מדויק יותר את ההוצאות הממוצעות של המשפחה הישראלית המודרנית.

למה בכלל אכפת לנו מהמדד? ולמה זה משנה גם לבנק?

מדד המחירים לצרכן מייצג את "הכוח הקנייה" של השקל – כלומר, כמה באמת אנחנו יכולים לרכוש עם הכסף שלנו.
כיוון שאנחנו חיים במציאות של אינפלציה (עלייה קבועה ביוקר המחיה), ערך השקל נשחק לאורך זמן. זה אומר שגם ערך ההחזר של הלוואה שקלית נשחק – הבנק מקבל את אותם שקלים, אבל הם שווים פחות.

לכן, הלוואות שקליות מתומחרות בריבית גבוהה יותר – כדי לפצות את הבנק על השחיקה הזאת.
לעומת זאת, הלוואות צמודות למדד מתומחרות מראש בריבית נמוכה יותר, כיוון שהן נשמרות צמודות ליוקר המחיה – כלומר, הבנק לא “מפסיד” מהאינפלציה.

איפה זה פוגש אותנו?

כאשר לווה משלב בתמהיל המשכנתא שלו מסלול צמוד מדד, הוא בעצם מצמיד את קרן ההלוואה (הסכום שנלקח) למדד המחירים לצרכן.

דוגמה פשוטה:

נניח שיתרת הקרן במסלול הצמוד היא 100,000 ₪, ובחודש מסוים המדד עלה ב־1%.
במקרה כזה, יתרת הקרן תתעדכן ל־101,000 ₪ – כלומר החוב לבנק גדל, ובהתאם גם ההחזר החודשי שלכם יעלה.
החלק הזה שהתווסף – יהפוך לחלק מהקרן, ועליו תחול הריבית של אותו מסלול.

בפוסט הבא תוכלו לקרוא בהרחבה על מדד המחירים לצרכן וכיצד הוא משפיע על המשכנתא שלכם (וכאן תוכלו לקרוא גם על הקשר שבין מדד המחירים לצרכן לריבית בנק ישראל).

ומה אם המדד יורד?

נכון, המדד יכול גם לרדת. בכל שנה יש חודשים עם מדד שלילי – למשל בתקופות של סיילים, מבצעי סוף עונה או ירידת מחירי תחבורה ודלק.  (כאן תוכלו לקרוא על ההשפעה של דפלציה על המשכנתא שלכם ועל המשק).
חשוב לציין שבממוצע שנתי, השוק נוטה לעלות – ולכן ההשפעה השלילית של חודשים בודדים מתאזנת.

ומה עם שנים של מדדים שליליים?

היו תקופות כאלה – בעיקר בין 2014 ל־2018 – אבל היום זה נדיר.
התחזיות הנוכחיות מצביעות על כך שהמדד צפוי להמשיך לעלות.

 בנק ישראל מפרסם את הציפיות וניתן לדעת מה חושבים הכלכלנים לגבי עתיד המדד לשנים הבאות לטובת שיקולים בלקיחת מסלולי המשכנתה. היעד של בנק ישראל ליציבות המחירים בישראל הוא עלייה של בין 1% ל3% בשנה. ולרוב אנו עומדים בו (בקורונה ואחריה זה עליה הרבה מעל למשל, אבל זה מקרה קיצון).

טיפ חשוב:

בנק ישראל שואף לשמור על יציבות מחירים – יעד האינפלציה השנתי בישראל הוא בין 1% ל־3%.
לכן, אם אתם משתמשים במחשבון המשכנתא באתר ובוחרים מסלול צמוד מדד – מומלץ להזין מדד שנתי של לפחות 2.5% כהערכה ריאלית.